קצת על פמיניזם וחוש הומור. להמשיך לקרוא "לא חייבים להפוך כל בדיחה טובה למאמר"

ביום שאחרי השבעה כולם מתפזרים והבועה מתפוגגת.

ביום שאחרי השבעה יש תחושת הקלה כי כבר לא צריך לארח כל הזמן.

ביום שאחרי השבעה מגיעה גם בדידות עצומה. להמשיך לקרוא ביום שאחרי השבעה

או: איך למדתי לשחק שש-בש בזמן שאבא שלי עמד בפני משפט צבאי

להמשיך לקרוא אות חיים

עיר חמה ושוקקת
ריבועי זהביה מדלקת
ולפתע צמרותיה שמטה
כי אתה
לא איתה.

השיר הזה, שאותו כתבה תרצה אתר על אביה, נתן אלתרמן, מלווה אותי בערבי ראש השנה כבר כמה שנים. להמשיך לקרוא פוסט לערב חג

פוסט לא בהכרח קוהרנטי. להמשיך לקרוא מחשבות קצרות על התאבדויות

שיחה שקרתה באמת:

אני: שלום, באתי כדי לקבל אישור רפואי לחדר כושר
רופאת משפחה: אין בעיה, רק כמה שאלות קצרות. את בריאה בדרך-כלל?
אני: כן
רופאה: מחלות במשפחה?
אני: סבא מצד אחד וסבתא מצד שני עם סכרת ולאחי יש קרוהן
רופאה: וההורים — בריאים?
אני: הם לא בחיים
רופאה: ממה נפטרו?
אני: אבא שלי התאבד ואמא שלי נהרגה בתאונת דרכים
רופאה:
אני: זה בסדר, זה היה מזמן. להמשיך לקרוא הומור שחור

תאריכים הם דבר מוזר. תאריך הוא עניין שרירותי. עוד יום בלוח השנה. אפשר לחשוב. הרי זה לא שבשאר ימות השנה המתים שלנו איתנו או שבימים אחרים האובדן שלהם אמור לכאוב פחות.

ובכל זאת, מגיע שוב יום השנה, או יום ההולדת, ופתאום הכל מציף מחדש. להמשיך לקרוא איריס

פרשת השבוע — פרשת פנחס — מחביאה בתוכה סיפור פמיניסטי מרתק בן 3200 שנים (פלוס/מינוס). להמשיך לקרוא מבנות צלפחד ועד רחל כהן (כגן) — אלפי שנות פמיניזם משפטי ישראלי

תהיי חזקה

יש לך בשביל מה לקום בבוקר

החיים חזקים מהכל

את מופלאה ונהדרת

מעוררת השראה

יש אור בקצה המנהרה

תמשיכי לחיות

בשביל הילדים שלך, את יודעת

להמשיך לקרוא דוּלָה של אֶבֶל